<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער ט"ו</h1>
<h2>דף טו.</h2>
רצון השלמת המכר במקח וממכר לפי שכבר הזכרנו [ב"ב קל"ז ע"ב] שיכול אדם לקיים ממכר ע"פ עצמו כגון שאומר מכרתי חפץ פלוני לפלוני שהוא הלוקחו ואע"פ שאותו הלוקח אינו במעמד המוכר ותהי' ידו של לוקח על העליונה כשיגיע אותו החפץ לידו אם ייטב בעיניו יטלנו וישקול דמיו ואם לא ירצה יחזירנו לבעליו וכן נמי קודם שיגיע החפץ לידו הוי הרשות בידו בין שירצה לקבלו בין שירצה להחזירו. וכמו כן נמי בנותן מתנה אדם יכול ליתן מתנה לחברו ואע"פ שאין מקבל מתנה באותו מעמד. אלא שבין המתנה והמכר יש ביניהם חילוק שאלו היה נותן מתנה כיון שנתנה לא שייר לעצמו שום שיור בעולם דאין שם קבלת ממון לבעל המתנה כמו שיש במכר, ולכך אנו צריכים לראות דעת מקבל בשעה שבאת המתנה לידו או בשעה שידע שנתנה לו זאת המתנה שאם שתק באותה שעה ולא אמר כלום ה"ז קנה מיד ובשתיקתו נשלמה הקניה כדגר' [שם] אר"י א"ש הכותב נכסיו לאחר ואמר הלה אי אפשי בהם קנה ואפילו עומד וצווח ורי"א לא קנה אר"א בר ממל ל"פ כאן בעומד וצווח מעקרו כאן כששתק ולבסוף צווח, ותדע דהיכא שצווח מעקרו כי האי גונא הוי אותו חפץ שנתן כהפקר וכל הקודם זכה לפי שיצתה מרשות הנותן לגמרי ואף אינה ברשות שנתן לו והרי היא הפקר ועלה גרסינן [כריתות כ"ד ע"א] אר"ל הנותן מתנה לחברו ואמר הלה א"א בה כל המחזיק בה זכה. ואלו הממכר אינו כן שהמוכר חפץ אע"פ שאמר ה"ז החפץ מכור לפלוני נשתייר לו שיור כאן נטילת הדמים, אע"פ שהלוקח אינו רוצה ליטלו לא הוי אותו חפץ הפקר שלא יצא מרשות המוכר לגמרי, מחמת הדמים שיש לו ליטול, ואם החזיק בו אחר לא קנה ואף הלוקח הזה אם שתק בשעה שבא החפץ לידו אין שתיקתו [בקנין] [כקנין] כמו שהוא חשוב במתנה, ולעולם לא נתחייב אותו שיתן הדמים בשביל אותה שתיקה אלא עד שיקבל את המקח ויאמר בפי' רוצה אני בזה המקח וכבר קבלתיו, אבל כל זמן שלא אמר הכי יכול להחזירו, וראיה לדבר שצריך קבלה כה"ג מהא דאמר שמואל [ב"מ ט"ו ע"א] בע"ח גובה את השבח אמר רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי ואדכי ואמרוק זביני אלין אינון ושבחיהון ועמליהון צבי זבינא דנן וקביל עליהו. ויש מן הדין על הלוקח או שיקבל עליו את המקח כמו שפי' או שיחזירנו לבעליו, ובעליו יעשה מה שירצה ולא שיעמד הלוקח בשתיקה כדי שיהא רשות בידו עד איזה יום שירצה. ותדע דבאותן לשונות שמתבטלת המתנה אינו רוצה לקבלה באותן לשונות עצמם מבטל הלוקח את הממכר, כגון שאמר כבר בטלתיו או שהוא מבוטל או אינו רוצה בו כדגר' [כריתות כ"ד ע"א, גיטין ל"ב ע"א] אמר רבה אר"ש מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו מתנה זו תבטל מבוטלת היא אי אפשי בה דבריו קיימים וכן נמי אם אמר מה שדומה לאלו הלשונות.
